מה קורה למשכנתא בזמן מלחמה? דחיית תשלומים, ביטוח וקרן הפיצויים

מתווה הדחייה של בנק ישראל: מה הופעל ב־2023–2024

ב־15 באוקטובר 2023, שמונה ימים אחרי פרוץ המלחמה, פרסם המפקח על הבנקים מתווה אחיד שכל הבנקים אימצו. הוא הבחין בין שני מעגלים של לווים, והוארך בשלבים (דצמבר 2023, מרץ 2024, ואז עד סוף 2024 לקבוצות שנפגעו יותר מכולן). מתווה דומה וקצר יותר הופעל מחדש בזמן המערכה מול איראן ביוני 2025. אין ערובה שהמתווה הבא יהיה זהה, אבל זה הבסיס להשוואה.

בפועל, על משכנתא של 1.5 מיליון ₪ עם החזר של 6,000 ₪ בחודש, דחייה של שלושה חודשים בריבית עלתה ללווה במעגל השני בערך 1,500 עד 2,000 ₪ ריבית נוספת לאורך חיי ההלוואה; למעגל הראשון, כלום. את הדחייה ביקשו באתר הבנק, והיא לא נרשמה כתשלום שלא שולם במאגר נתוני האשראי של בנק ישראל.

ביטוח חיים, ביטוח מבנה, נזקי מלחמה: מי משלם מה

כל משכנתא מגיעה עם שני ביטוחי חובה, שעושים דרך הבנק או, בזול יותר, בחברת ביטוח חיצונית.

• ביטוח חיים למשכנתא: אם הלווה נפטר, חברת הביטוח מחזירה לבנק את יתרת הקרן, והיורשים נשארים עם הנכס בלי המשכנתא. רוב הפוליסות בישראל מכסות מוות מכל סיבה, כולל מלחמה, לאזרח. בחלק מהפוליסות יש סעיף על שירות צבאי פעיל או אזורי לחימה: קראו אותו לפני החתימה, במיוחד אם הלווה משרת במילואים.
• ביטוח מבנה: מכסה שריפה, נזקי מים, רעידת אדמה. הוא מחריג מעשי מלחמה וטרור, כמו בכל העולם.
• קרן הפיצויים של המדינה (מס רכוש): היא שמכסה נזק ישיר לבית שנגרם מפעולת איבה, לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961. תביעה ב־gov.il, שומה של הקרן, פיצוי או תיקון. ב־2023–2024 הקרן שילמה גם דמי דיור זמני למפונים. המשכנתא של הבנק נשארת רשומה על הנכס המתוקן.

מי שקנה דירה מקבלן מכוסה אחרת: עד המסירה, האתר מבוטח על ידי הקבלן והתשלומים מובטחים לפי חוק המכר; איחורים במסירה שנגרמו מהמלחמה הוכרו ב־2023–2024 במידה רבה ככוח עליון. ראו קניית דירה מקבלן.

הליכי מימוש ותשלומים שלא שולמו בזמן החירום

באוקטובר 2023 רשות האכיפה והגבייה השהתה הליכים פתוחים, ובנק ישראל ביקש מהבנקים לא לפתוח הליכי מימוש משכנתא ולא לגבות ריבית פיגורים בתקופת החירום. לווה שהתשלום שלו חזר לא סומן כלווה בעייתי. הצעדים האלה צומצמו במהלך 2024: בנובמבר 2026, תשלום שלא שולם חוזר למסלול הרגיל, מכתב תזכורת, התראה רשמית, ואז הליך ארוך (שנה לפחות) לפני כל מכירה בכפייה. התגובה הנכונה, במלחמה כמו בשגרה, היא לבקש את הדחייה לפני מועד התשלום, לא אחריו.

מה זה משנה לקונה שגר בחו״ל

ללווה תושב חוץ, ישראלי ברילוקיישן או קונה זר, מלחמה לא משנה את החוזה ולא את לוח הסילוקין. החיובים ממשיכים מהחשבון הישראלי, וההשפעה המיידית היחידה עוברת דרך שער החליפין: באוקטובר 2023 השקל איבד כ־5% מול הדולר והליש״ט תוך ימים, עד שבנק ישראל הכריז על תוכנית מכירת מט״ח של 30 מיליארד $ שייצבה אותו, ובהמשך הוא התחזק ב־2024 מעבר לרמתו שלפני המלחמה. לווה שמממן את החשבון מחו״ל רואה אפוא את ההחזר בדולרים או באירו זז בכמה אחוזים לכאן או לכאן, בעוד הסכום בשקלים לא משתנה.

שני צעדי זהירות מתאימים לפרופיל הזה: להחזיק בחשבון הישראלי שלושה עד שישה החזרים מראש, כדי לא להיות תלויים בהעברה בינלאומית בתקופה שבה הבנקים מטפלים בבקשות לאט, ולהעדיף חלק גדול בריבית קבועה לא צמודה, כי מלחמה בדרך כלל דוחפת את האינפלציה ואיתה את המדד כלפי מעלה. איך בונים את ההלוואה לקונה מחו״ל מפורט בעמוד משכנתא לתושבי חוץ, והריביות העדכניות בעמוד ריבית משכנתא היום.

מה לבדוק בהסכם ההלוואה

1. סעיף דחיית התשלומים: גם מחוץ למשבר, רוב הבנקים מאפשרים דחייה אחת או שתיים בשנה לפי בקשה, בריבית. בדקו כמה ובאיזו עלות.
2. החרגות בביטוח החיים: שירות צבאי, אזורי לחימה, תקופת אכשרה. ביטוח חיצוני זול לעיתים קרובות ב־20 עד 40% מזה של הבנק, לאותו כיסוי.
3. ביטוח המבנה: סכום ביטוח לפי עלות הבנייה מחדש, לא לפי מחיר הקנייה; החרגת מלחמה סטנדרטית, שקרן הפיצויים מכסה.
4. תמהיל המסלולים: לפחות שליש בריבית קבועה, ולמי שמכניס הכנסה במטבע זר, חלק מוגבל צמוד למדד.
5. עילות פירעון מיידי: אי־תשלום, הצהרה כוזבת, אובדן הנכס. מצב מלחמה הוא לא אחת מהן.

כדי לחשב את ההשפעה של דחייה או של שינוי ריבית על ההחזר, השתמשו במחשבון המשכנתא. הכללים המלאים של המשכנתאות בישראל בעמוד משכנתא: המדריך המלא.

שאלות נפוצות

כדאי לקרוא גם